מאת
טל סוכר, בעלי חברת דשא קבוע
דשא מלאכותי עבר מהפכה של ממש בעשורים האחרונים, מהימים הראשוניים של "אסטרוטרף" הקשיח במגרשי ספורט ועד למוצרים המתוחכמים של היום שקשה להבדיל בינם לבין דשא טבעי. מה שהחל כפתרון לבעיות ספציפיות במגרשי ספורט מקורים, התפתח לתעשייה מגוונת המציעה פתרונות לשימושים מסחריים, ציבוריים וביתיים כאחד.
בישראל, עם המחסור המתמיד במים, האקלים החם והיבש, והמודעות הגוברת לחיסכון במשאבים, דשא מלאכותי צובר פופולריות רבה. הוא מאפשר ליהנות מהיתרונות האסתטיים והפונקציונליים של דשא ירוק, ללא הבזבוז והמאמץ הכרוכים בגידול וטיפוח דשא טבעי.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של עולם הדשא המלאכותי – מההיסטוריה וההתפתחות הטכנולוגית, דרך היתרונות והשימושים המגוונים, ועד לפרטים הטכניים והמעשיים של בחירה והתקנה. בין אם אתם שוקלים להתקין דשא מלאכותי בגינה הביתית, במרפסת, במתחם מסחרי או במגרש ספורט, מדריך זה יספק לכם את המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת ולהשגת התוצאות הטובות ביותר.
נבחן את הסוגים השונים של דשא מלאכותי המותאמים לצרכים ספציפיים, נלמד כיצד לשלב דשא סינטטי בעיצוב מרחבים שונים, נעבור על תהליך ההתקנה שלב אחר שלב, ונבין את המפרטים הטכניים החשובים בבחירת המוצר המתאים. כל זאת, תוך התייחסות למגמות עכשוויות ועתידיות בתחום, ושיקולים סביבתיים וכלכליים רלוונטיים.
דשא מלאכותי, המוכר גם כדשא סינטטי, החל את דרכו בעולם הספורט המקצועי לפני למעלה מ-60 שנה. בשנת 1965, הותקן לראשונה דשא סינטטי באצטדיון האסטרודום ביוסטון, טקסס, במה שנחשב לפריצת דרך בתעשייה. הדשא הסינטטי הראשון, שכונה "AstroTurf", פותח על ידי חברת Monsanto כפתרון לבעיית צמיחת הדשא הטבעי באצטדיון הסגור שלא קיבל מספיק אור שמש.
הדורות הראשונים של הדשא המלאכותי היו רחוקים מלהיות דומים לדשא טבעי. הם נוצרו מסיבי ניילון קשים שגרמו לחיכוך רב, פציעות ספורט ותחושה לא נעימה. עם זאת, הם הציעו עמידות גבוהה ויכולת שימוש אינטנסיבית שלא הייתה אפשרית עם דשא טבעי.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, השימוש בדשא מלאכותי התרחב למגרשי בייסבול ופוטבול רבים בארה"ב. עם זאת, הוא ספג ביקורת רבה מצד שחקנים ומאמנים בשל הפגיעה בביצועים והעלייה בפציעות.
הדור השני של הדשא המלאכותי הופיע בשנות ה-90, עם שיפורים משמעותיים שכללו סיבים רכים יותר העשויים מפוליפרופילן או פוליאתילן, ושימוש במילוי של חול וגומי גרוס. שיפורים אלו שיפרו את תחושת הדשא, הפחיתו את הסיכון לפציעות והפכו את המראה לדומה יותר לדשא טבעי.
הדור השלישי, שהופיע בתחילת שנות ה-2000, הביא עמו מהפכה של ממש עם סיבים ארוכים יותר, רכים ועמידים, ומערכות מילוי משוכללות המדמות את תכונות הקרקע הטבעית. השיפורים הטכנולוגיים בייצור הדשא המלאכותי הפכו אותו לאופציה אטרקטיבית לא רק עבור מתקני ספורט, אלא גם לשימושים מסחריים וביתיים.
כיום, הדור הרביעי של דשא מלאכותי מציע מראה ותחושה כמעט זהים לדשא טבעי, עם יתרונות סביבתיים וכלכליים משמעותיים. הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, עם דגש על קיימות, בטיחות, ומציאותיות. כיום, דשא מלאכותי נפוץ במגרשי ספורט, גני משחקים, גינות פרטיות, מרפסות, אזורים מסחריים ואפילו בשטחים ציבוריים גדולים, במיוחד באזורים עם מגבלות מים או תנאי אקלים קיצוניים.
דשא מלאכותי מציע שורה ארוכה של יתרונות לעומת דשא טבעי, מה שמסביר את הפופולריות הגוברת שלו בשנים האחרונות:
אחד היתרונות הבולטים ביותר של דשא מלאכותי הוא החיסכון העצום במים. בעוד דשא טבעי דורש השקיה קבועה, במיוחד באזורים חמים ויבשים, דשא מלאכותי אינו דורש מים כלל למעט שטיפה מזדמנת לניקוי. מחקרים מראים שדשא מלאכותי יכול לחסוך עד 70,000 ליטר מים בשנה עבור חצר ממוצעת.
בנוסף, דשא מלאכותי מבטל את הצורך בכיסוח, דישון, הדברת עשבים שוטים ומזיקים, ופעולות תחזוקה שוטפות אחרות. אין צורך בציוד גינון יקר, בדלק למכסחת הדשא או בחומרי הדברה וטיפול. החיסכון בזמן, מאמץ והוצאות על תחזוקה הוא משמעותי מאוד לאורך זמן.
דשא מלאכותי שומר על מראה ירוק, רענן ומטופח בכל ימות השנה, ללא קשר לתנאי מזג האוויר. אין יותר קרחות, כתמים חומים, או צמיחה לא אחידה. הדשא נשאר באותה איכות בחורף, בקיץ, בגשם ובשמש, ומספק מראה אסתטי קבוע לנכס.
למרות שזה נשמע מפתיע, דשא מלאכותי יכול להיות בחירה ידידותית יותר לסביבה בהשוואה לדשא טבעי, במיוחד באזורים עם מחסור במים. מלבד החיסכון במים, דשא מלאכותי מבטל את הצורך בחומרי הדברה, דשנים וכימיקלים אחרים שעלולים לזהם את הקרקע ומי התהום. בנוסף, הוא מפחית את פליטת גזי החממה הנובעת משימוש במכסחות דשא וציוד גינון אחר.
דשא מלאכותי איכותי מתוכנן לעמוד בשימוש אינטנסיבי ובמגוון תנאי מזג אוויר. הוא עמיד בפני דהייה מקרינת UV, שחיקה מדריכה מרובה, ונזקי מזג אוויר. עם תחזוקה מינימלית, דשא מלאכותי יכול להחזיק מעמד בין 15 ל-25 שנים, בהשוואה לדשא טבעי שעשוי לדרוש חידוש כל מספר שנים.
עבור אנשים הסובלים מאלרגיות לדשא, גירודים או עובש, דשא מלאכותי מציע פתרון מצוין. הוא אינו מייצר אבקנים, אינו מושך מזיקים, ואינו מתפתח בו עובש כמו בדשא טבעי בתנאי לחות גבוהה.
דשא מלאכותי מאפשר שימוש בחצר או במתקני ספורט גם לאחר גשם, ללא בוץ או שלוליות. הוא מתאים גם לאזורים שבהם קשה לגדל דשא טבעי בשל צל כבד, אדמה לא מתאימה, או תנאי אקלים קיצוניים.
למרות העלות הראשונית הגבוהה יותר, דשא מלאכותי מציע חיסכון משמעותי לטווח הארוך. כאשר מחשבים את עלויות המים, הציוד, הטיפולים והזמן המושקע בתחזוקת דשא טבעי לאורך שנים, ההשקעה בדשא מלאכותי מתגלה כחסכונית יותר. מחקרים מראים כי ההשקעה בדשא מלאכותי מחזירה את עצמה בתוך 2-3 שנים בממוצע.
דשא מלאכותי אינו מוצר אחיד, ותעשיית הדשא הסינטטי פיתחה מגוון רחב של סוגים המותאמים לשימושים ספציפיים:
דשא מלאכותי לגני ילדים ואזורי משחק מתוכנן עם דגש על בטיחות ועמידות. מאפייניו כוללים:
דשא למגרשי ספורט מקצועיים מתוכנן לספק ביצועים אופטימליים לסוג הספורט הספציפי:
כל אחד מסוגי הדשא הללו מתוכנן עם תכונות ייחודיות כמו החזר אנרגיה, חיכוך מבוקר, וניקוז מהיר, המאפשרים תנאי משחק אופטימליים גם בתנאי מזג אוויר קשים.
דשא למרפסות, גגות וחללים עירוניים מציע פתרון ייחודי:
דשא לגינות פרטיות מתמקד באסתטיקה ובתחושה טבעית:
סוג נוסף של דשא מלאכותי משמש לעיצוב פנים, תערוכות, חללים מסחריים ואלמנטים דקורטיביים:
בעת בחירת דשא מלאכותי, חשוב להתאים את הסוג הספציפי לצרכים, לתנאי השימוש ולאקלים המקומי. ספקים איכותיים יציעו מגוון אפשרויות ויוכלו לייעץ לגבי הסוג המתאים ביותר לכל פרויקט.
התקנה נכונה של דשא מלאכותי היא קריטית להשגת תוצאה יפה ועמידה לאורך זמן. להלן השלבים המרכזיים בתהליך ההתקנה:
שלב 1: הכנת השטח
ניקוי השטח: פינוי והסרה של כל צמחייה קיימת, אבנים, פסולת בנייה ומכשולים אחרים.
טיפול בעשבייה: יישום קוטל עשבים מקצועי כדי למנוע צמיחה עתידית של עשבים דרך הדשא המלאכותי.
חפירה ויישור: חפירה של 5-7 ס"מ מפני הקרקע המקורית אם השטח בגובה אפס ביחס לריצוף (עומק משתנה לפי הצורך), תוך יצירת שיפוע קל (1-2%) לניקוז מים.
הידוק הקרקע: הידוק השטח באמצעות מהדק ממונע (ג'בקה) להבטחת יציבות הבסיס.
שלב 2: הכנת הבסיס
התקנת אבן שפה או תיחום: התקנת אלמנט תיחום סביב האזור המיועד לדשא המלאכותי, לשמירה על הקצוות ומניעת התפשטות של חומרי התשתית.
פריסת בד גאוטכני: הנחת בד גאוטכני (בד סינון) על הקרקע המהודקת למניעת צמיחת עשבים ולייצוב הקרקע.
הנחת שכבת מצע: פיזור שכבה של 5-7 ס"מ מצע סוג א' (חצץ דק) מהודק או חול סיליקט לפי הצורך.
יישור וניקוז: יישור סופי של המצע תוך שמירה על שיפוע לניקוז, ולאחר מכן הידוק נוסף.
שלב 3: התקנת הדשא המלאכותי
פריסת הדשא: פריסת גלילי הדשא המלאכותי על המצע המוכן, תוך הקפדה שכיוון הסיבים יהיה אחיד (בדרך כלל לכיוון הבית או הנקודה העיקרית ממנה צופים בדשא).
מתיחה של המרבדים – יש למתוח את מרבדי הדשא הסינטטי למניעת גלים וכיסי אוויר.
חיתוך והתאמה: חיתוך מדויק של הדשא לצורת האזור, ולאחר מכן חיבור בין יריעות באמצעות סרט הדבקה ייעודי ודבק פוליאוריתן דו-רכיבי.
עיגון הדשא: קיבוע קצוות הדשא באמצעות מסמרים מגולוונים מגולוונים בכל 10-15 ס"מ בהיקף, ובמרווחים גדולים יותר במרכז האזור אם נדרש.
שלב 4: גימור וטיפול סופי
הברשה: הברשת הדשא עם מברשת קשיחה או מכונת הברשה מיוחדת, כדי להרים את הסיבים
מפוח: ניקוי השטח עם מפוח עלים לתוצאה סופית
שטיפה: שטיפה יסודית של הדשא המלאכותי להסרת אבק וחלקיקים ולניקוי סופי של הסיבים.
התקנה מקצועית ויסודית של דשא מלאכותי תבטיח את עמידותו, מראהו האסתטי ותפקודו התקין לאורך שנים רבות. עבור מרבית המשתמשים הפרטיים, מומלץ לשכור שירותי התקנה מקצועיים, אך עם הכנה מתאימה והדרכה, התקנה עצמית אפשרית גם היא בשטחים קטנים ופשוטים.
הבנת המפרטים הטכניים של דשא מלאכותי היא חיונית לבחירה מושכלת של המוצר המתאים. להלן המדדים העיקריים שיש לשקול:
גובה הסיב מתייחס לאורך הסיבים מבסיס הדשא ועד לקצה העליון שלהם:
גובה סיב גבוה יותר ייתן מראה טבעי יותר וירגיש רך יותר, אך גם ידרוש יותר חומר מילוי ועלול להשתטח מהר יותר. סיבים קצרים יותר עמידים יותר לשחיקה, אך לעתים נראים פחות טבעיים.
צפיפות הסיבים מתייחסת לכמות הסיבים בשטח נתון של דשא מלאכותי. צפיפות גבוהה יותר פירושה יותר סיבים בכל סנטימטר רבוע, מה שמעניק מראה עשיר יותר ועמידות גבוהה יותר:
צפיפות גבוהה יותר תעניק מראה מלא יותר, תחושה רכה יותר והתנגדות טובה יותר להשתטחות הסיבים לאורך זמן, אך גם תהיה יקרה יותר.
צפיפות התפרים מתייחסת למספר התפרים (הנקודות שבהן הסיבים מחוברים לבסיס) לאורך הדשא. היא נמדדת בתפרים לאינץ' (או לס"מ) ומשפיעה מאוד על איכות הדשא ועמידותו:
ככל שצפיפות התפרים גבוהה יותר, כך הדשא יהיה עמיד יותר לשחיקה, בעל חוזק מכני טוב יותר, ויראה טבעי יותר לאורך זמן.
ה-DTEX (דציטקס) הוא מדד למשקל הסיב, והוא מציין את משקל הסיב בגרמים ל-10,000 מטר של סיב. ערך גבוה יותר מצביע על סיב כבד ועבה יותר:
סיבים בעלי DTEX גבוה יהיו עמידים יותר לדריכה ולשחיקה ויישארו זקופים לאורך זמן, אך עלולים להרגיש פחות רכים ולהיות יקרים יותר.
מלבד המדדים הכמותיים, יש חשיבות רבה גם לסוג הסיב וצורתו:
מבחינת צורת הסיב, קיימים מספר פרופילים:
בסיס הדשא המלאכותי משפיע מאוד על העמידות, הניקוז והביצועים הכוללים:
בחירת הדשא המלאכותי המתאים תלויה בצרכים הספציפיים:
ככל שהדשא המלאכותי איכותי יותר, כך יחזיק מעמד לאורך זמן רב יותר, יספק מראה טבעי יותר, וידרוש פחות תחזוקה. אמנם ההשקעה הראשונית גבוהה יותר, אך היא מתחלקת לאורך שנים רבות יותר של שימוש.
